בחג סוכות יותר מכל החגים נוהגים לארח כמנהג האושפיזין, לפתוח את ליבנו וסוכתינו בפני אורחים.
ישנם לא מעט מקרים שאורחים שלא היו נוכחים עשרות שנים חוזרים להיות משפחה.
איך זה יכול להיות שמישהוא שלא חי את רוב חייו עם האדם שברצונו למצוא - אח/ אחות, אב/אם רוצה בכל מעודו להתחיל לחפש עד כדי כך שזה בוער בעצמותיו?
כל אחד פנה למקום אחר, התחנך עם משפחה אחרת, מנטליות אחרת ולפעמים אפילו תרבות אחרת,
כל אחד מצא את הכיוון שלו ואולי אפילו בנה לעצמו משפחה , אז למה לחזור לעבר?
למה בכלל להתאחד אחרי כל כך הרבה שנים?
לפני כשנה פנתה אלי מישהי שרצתה למצוא את אחותה,
היא חיה בארץ וכשהייתה קטנה היא ואחותה נפרדו בגיל מאוד צעיר מאימם וגדלו בנפרד במשפחות נפרדות ובארצות נפרדות.
לא היה חסר לה דבר, הוריה החדשים הם דוגמא למופת להורות ובכל השנים הם לא מנעו ממנה דבר, כולל הרצון שלה למצוא את אחותה.
איתרתי את האחות בחול, האיחוד היה מרגש.
האחת מקיבוץ במרכז הארץ והשנייה מפרברי אוקראינה.
מעבר לדימיון הפיזי היו סממנים נוספים שלא היו יכולים להופיע לולא הגיעו מאותה אם.
לקראת סיום שיחת הסקייפ המרגשת, אחרי שנשאלו הרבה שאלות ודובר על מפגש, נשאלה השאלה על התחביבים והסתבר ששתיהן עוסקות במוזיקה, בדיוק כפי שנהגה אמם.
זו בדיוק התשובה לכל מי ששואל אותי על הסיבה להתאחד.
לכל אחד יש את הרצון לגלות מה הdna שלו.
זה יכול לקרות מסיבות רבות - היסטוריה משפחתית, רצון למצוא את השורשים, גנטיקה וגם הרצון לדעת למי דומים.